חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי (עדכון אחרון)

ביום 15.9.19 נכנס לתוקפו אחד החוקים המשמעותיים ביותר במדינת ישראל אשר השפעתו הינה כמעט על כל בית בישראל.

מדובר בחוק מורכב שעושה סדר בכל הקשור להליכי חדלות פרעון והאפשרות למתן הפטר לחייבים המתגוררים בישראל. לחוק השפעות רבות בנושא ההוצל"פ וכמעט שכל מה שידענו על הליכי פשיטת רגל והוצל"פ לפני כניסתו של החוק שונה לחלוטין לאחר כניסתו לפועל של החוק.

עד ליום 15.9.19 פעלנו באופן משפטי באמצעות פקודת פשיטת הרגל. פקודה זו נחקקה בשנת 1914 אי שם במאה הקודמת ע"י האנגלים ששלטו בארץ ישראל ומדהים הוא שעד היום ובחלוף מעל 73 שנות עצמאות עדיין פועלים במדינת ישראל חוקים מאותה תקופה.

שינויים רבים הוכנסו בחלוף השנים לפקודת פשיטת הרגל ע"י המחוקק ומה שלא הוכנס לחוק התקיים בפועל בבתי המשפט המחוזיים באמצעות רפורמות שהוכנסו בעיקר ע"י כונס הנכסים הרשמי. במשך מס' שנים פעלו לשינוי החוק המיושן שחלקו ארכאי וחקיקת חוק חדש המותאם לשנות האלפיים שמטרתו העיקרית הינו שיקומו הכלכלי של החייב.

בדברי ההסבר של החוק נאמר:

"שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים אך נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כלכלית והוא מקדם גם ערכים נוספים….

החוק המוצע מבקש להציב את שיקומו של היחיד "…הוא אף מבקש לצייד אותו בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פרעון באמצעות הכשרה כלכלית…שיקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים – לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה".

עד לשנת 1996 לא יכלו החייבים בעצמם לפתוח בהליכי פשיטת רגל שמטרתם העיקרית הינה מתן הפטר. לאחר התיקון בפקודה החלו חייבים רבים אשר התנהלו שנים בהליכי ההוצל"פ להגיש בקשה לצו כינוס נכסים והכרזתם פושטי רגל וכך יכלו לקבל הפטר לאחר מס' שנים .

בשנת 2013 נקבעה רפורמה ע"י כונס הנכסים הרשמי פרופ' דוד האן. ברפורמה נקבע כי לאחר 18 חודשים ממתן צו הכינוס יתקיים דיון בעניינו של החייב ותקבע תוכנית פירעון של 36 חודשים נוספים שלאחריה ימחקו חובותיו של החייב.
במקביל לרפורמה, נכנסה הוראת שעה ע"י שרת המשפטים איילת שקד שאפשרה לרשמי ההוצל"פ לתת הפטר לחייבים שהוכרזו בעבר מוגבלים באמצעים, עמדו בצו התשלומים, לא היו בבעלותם נכסים וחובותיהם לא היו מעל 800,000 ₪.
מטרתה של אותה הוראת שעה היה לפטור מחובותיהם של אלפי חייבים שלא היו בבעלותם נכסים, שילמו כל חודש סכום זעום ובעצם לא הייתה שום אפשרות לאפשר להם לצאת מאותו מעגל שמנע מהם להתחיל ולחיות חיים כלכליים וגם לנושים לא צמחה שום תועלת מכך.

ב 15.9.19 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון. מטרתו העיקרית של החוק מופיעה במפורש בסעיף הראשון בחוק:
"חוק זה נועד להסדיר את פרעון חובותיו של החייב …במטרה להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב" וזאת בהחלט בשורה חשובה לכל מי שנקלע לחובות ואינו יכול לשלמם. החוק עשה הפרדה בין חובות הנמוכים מ 150,000 ₪ שהטיפול בתוכנית השיקום תבוצע בלשכת ההוצל"פ ואילו חובות מעל סכום זה יתנהלו בבית המשפט השלום במחוז בו מתגורר החייב.

איך זה מתבצע?

מי שנקלע למצב בו אינו יכול לפרוע את חובותיו רשאי להגיש בקשה באופן מקוון לאתר הממונה (כונס הנכסים הרשמי) וזאת לאחר ששילם אגרה בסך של 1600 ₪. לבקשה צריך לצרף מסמכים שונים כמו: תלושי שכר של החייב ובן/בת זוגו, חוזה שכירות או נסח טאבו, פירוט הוצאות התא המשפחתי וכד'.

חייב שחובותיו מעל 150,000 ₪ יקבל תוך 30 יום צו לפתיחת הליכים. הצו דומה לצו הכינוס בו מצוין מה סכום התשלום החודשי, מה סכום שצריך לשלם מי שחייב במזונות, שמו של הנאמן ומועד הדיון שיתקיים תוך שנה מקבלת הצו.
הצו מאפשר ביטול כל הליכי ההוצל"פ שננקטו כנגד החייב. במהלך אותה השנה יזומן החייב לבירור אצל הנאמן ולקראת הדיון בביהמ"ש יוגש ע"י הממונה תוכנית לשיקומו של החייב שאורכה לא יותר מ36 חודשים נוספים.

להערכתי, לחייבים צעירים ( מתחת לגיל 50) תקבע תקופה ארוכה יותר וזאת נדע לאחר חודש אוקטובר 2020
חייבים שחובותיהם מתחת ל 150,000 ₪ יוזמנו לאחר הגשת הבקשה ללשכת ההוצל"פ לפגישה עם נציגה שתבדוק אפשרויות להסדר נושים. במידה וההסדר לא יתקבל יקבע דיון אצל רשם ההוצל"פ שיקבע תוכנית שיקום כלכלית לחייב.
הדבר החשוב שצריך לדעת, אסור לשכוח שמדובר בחוק חדש. כבר היום ובחלוף 4 חודשים מכניסתו אנחנו נתקלים בתקלות של המערכת והמשמעות היא שיהיו שינויים רבים ביישומו של החוק.

השקעתי שעות רבות ע"מ שכל צוות המשרד יכיר את החוק החדש על בוריו. כל עוה"ד במשרדי עברו השתלמויות רבות במטרה להמשיך ולהיות מקצוענים אמיתיים ולצורך מתן שירות משפטי הטוב ביותר שניתן.